בלוג עריכה לשונית

צירופי סמיכות – התאמה בין "בני-זוג"   כאשר הנושא הוא צירוף סמיכות, יש להקפיד שהנשוא יתאים לנסמך: כיפת הבניין הוארה באור יקרות. גם האוגד יתאים לנסמך: רעיון החלוציות הוא כוח עצום בתולדות הציונות. בבניית צירוף-סמיכות יש להישמר מהשארת הנסמך בצורת הנפרד. אל תאמר: "כיריים גז תואר חשמלי במצב טוב" (מן

סדר מִלים במשפט עריכה נכונה של חלקי המשפט היא תנאי בל יעבור להבנת הדברים האמורים במשפט. להלן כמה דוגמאות למשפטים, שסדר חלקיהם לקוי ומסורבל. "חוגים כלכליים הביעו חשש, כי ראשי ההסתדרות עלולים להחריף מאבקים פוליטים בעיקר בחזית השכר, כאשר אין להם עתה עוד מה להפסיד (מן העיתונות).  לפי סדר המלים

נעמוד כאן על תָאֳרי פועל שונים, ועל שימוש נכון בהם:   תוארי פועל לשלילה מוחלטת  כלל וכלל – כדאי שיבואו בראש המשפט, או בסופו (אבל לא באמצע), למשל: כלל וכלל לא מסרנו להם את הידיעות.   כלל, כל עיקר  כדאי לכתוב בסוף המשפט, למשל: לא אהבתי אותה כלל. לא מצאנו

פרק שני – מבנה המשפט וחלקיו התאמת נושא לנשוא מה קרה בקטע הזה? "סירובו של מר ז'ורבין לנהל את מסע ההסברה של הליכוד במערכת הבחירות, התקבלה בהפתעה על ידי הליכוד." (מן העיתונות) כאשר המשפט מתארך והנשוא רחוק מן הנושא, אנו עלולים לשגות. במשפט לעיל, הכותב שכח, כי הנושא הוא הסירוב (ולא

פוסט 1: זכר ונקבה במשפט העברי מתוך הספר: "טעות חזור- לקסיקון חקק לשיפור הלשון", הוצאת שלהבת ירושלם 1993 השפה העברית מבדילה בין שמות עצם ממין זכר ובין שמות עצם ממין נקבה.  את שמות העצם ממין נקבה אפשר להכיר, בדרך כלל, על פי כמה סימנים, למשל: –ת בסוף המילה; –ה בסוף

שיבת ציון ניצחה, השפה העברית ניצחה. אבל לשפה העברית המתחדשת נותר מאבק על צלילותה, על כלליה, על השרשת מפלס תקני שיאצור בחובו את רוח השפה העברית.
העולם הפך ל"כפר גלובלי", וזה אתגר לכל תרבות ייחודית לשמור על ייחודה.
בפוסט אורח זה , מסבירים התאומים הרצל ובלפור חקק על שיבושי לשון וטעויות נפוצות בשפה העברית.

בהמשך לפוסט בנושא עריכה לשונית – בפוסט אורח זה מאת הרצל ובלפור חקק , נלמד על כללי כתיב חסר ניקוד בעברית.

החייאת השפה כלשון דיבור יצרה צורה במילים חדשות. לשם זה קם ועד הלשון העברית, שלימים הפך לאקדמיה ללשון העברית. התחדישים המובאים כאן הם חלק מן התחדישים שנוצרו בשנים האחרונות.
פוסט אורח של הרצל ובלפור חקק המביא מילים חדשות מוכרות ופחות מוכרות בשפה העברית.

במאמר הראשון בסדרת המאמרים של עריכת תוכן פירטנו עקרונות בסיסיים של עריכת טקסט.

בפוסט אורח זה מאת התאומים הרצל ובלפור חקק נציין דגשים מיוחדים בעת עריכת תוכן: