שבעים תחדישי לשון עבריים

בתקופתנו התחדשה העברית כלשון דיבור ויצירה, לאחר שבמשך דורות הייתה לשון תפילה, לשון יצירה דתית. העברית קמה לתחייה. שבנו לארץ ושבנו לשפה לאחר גלות ארוכה של העם מארצו, גלות שנמשכה מאז שנת 70 לספירה, חורבן בית שני ועד ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, ה' באייר תש"ח (1948). החייאת השפה כלשון דיבור יצרה צורה במילים חדשות. לשם זה קם ועד הלשון העברית, שלימים הפך לאקדמיה ללשון העברית. התחדישים המובאים כאן הם חלק מן התחדישים שנוצרו בשנים האחרונות.

 

רשימת תחדישי הלשון

  1. מִרְשֶׁתֶת (אינטרנט)

2. כְּרוּכִית (שטרודל)

3. צְרוּפָה (אַטַצ'מנט)

4. הֶחְסֵן נַיָּד (דיסק און קי)

5. מַדְגֵּשׁ (טוש מרקר)

6. גַּלְגֶּשֶׁת (סקייטבורד)

7. סַמְלִיל (לוגו)

8. זַמְרִיר (ג'ינגל)

9. סַחֲרִיר (סְפִּין)

10. צְנִימוֹנִים (קרוּטוֹנים)

11. נְעִימוֹן (רִינְגְטוֹן)

12. נֶגְדָּה (אופוזיציה)

13. מַרְוָן (מתקן מי שתייה)

14. מֵחַם (מתקן מים חמים)

15. מֵקַר (מתקן מים קרים)

16. רַגֶּשֶׁת (אלרגיה)

17. תַּקְרִישׁ (ג'ל לשיער)

18. תַּצְרֵף (פאזל)

19. תַּחְפִּיף (שמפּו)

20. מַצְלֶה (מנגל)

21. מִבְדֶּה (פיקציה)

22. אַסְקוּפִּית (שְטיח דלת)

23. הֶרְמֵז (אַלוּזיה)

24. תַּצְלִיל (אונומטופיאה)

25. אִי-גָּיוֹן (נוֹנסנס)

26. הַנְפָּשָׁה (אַנימציה)

27. חֲפִיץ (גַאדגֵ'ט)

28. רְכִינוֹעַ (סַאגווֵי)

29. הֶחָלָה (אַפְּליקַציה)

30. צַיְמָנוּת (אנורֶקסיה)

31. תַּקְלִיף (פילינג)

32. הֶקְשֵׁר (קונטֶכּסט)

33. סִיקוּר (כּיסוי "קַאבֵר")

34. עִכְשוּו (אַקטואליזציה)

35. הַמְחָאָה (צ'ק)

36. שוֹבֵר (וואוּצֵ'ר)

37. מַדָּד (אינדקס)

38. תִּימוּכִין (בֵּאקינג)

39. מַבְזֵק (פלֶאש)

40. מַקּוֹל (פּטיפון)

41. מִרְקָע (סְקְרין  screen)

42. שַנָּאי (טרנספורמטור)

43. כֶּבֶל (קאבֵּל)

44. שַעֲוִית (סטנסיל)

45. בֶּלֶם (בּרֵקס)

46. דַוְשָּׁה (פדל)

47. מַגְבֵּהַ (גֵ'ק)

48. צִינוֹר פְּלִיטָה ("אֶגזוז")

49. אִלְתּוּר (אימפרוביזציה)

50. דּוּאִית (דוּאט)

51. תַּצְרוּם (קקופוניה)

52. יְדִיעוּן (בּוּלֶטין)

53. גָּד (כּוסבּרה)

54. צְנוֹבָר (פיניונס)

55. אֲפִיפִית (ופל)

56. גְּלִילָה (רולָדה)

57. רַפְרֶפֶת (פּודִינג)

58. שִׁיגָרוֹן (רֶאומטיזם)

59. דְּגָם (מאסטר)

60. מַבְעֵר (ברנר)

61. מֶלְקַחַת (פְּלַאייר)

62. מָרִית (שפַּכטל)

63. מֶתֶג (סוויץ')

64. תַּבְנִית (מודל)

65. תַּדְמִית (שבלונה)

66. מוּרְסָה (אבצס)

67. בִּידוּד (איזולציה)

68. דַחַף (אימפולס)

69. מְצַאי (אינוונטר)

70. בְּלַאי (אמורטיזציה).

.

 

צרו איתנו קשר

פוסטים נוספים

עורך תוכן
הרצל ובלפור חקק

עריכת תוכן – מה זה אומר לערוך טקסט?

"אנשים  קראו גרסאות קודמות של הספר והגישו לי הצעות לשיפורו. אציין במיוחד את פיטר גוזארדי, העורך שלי בהוצאת בנתם, ששלח לי עמודים  של הערות וכן שאלות על נקודות, שלדעתו אינן ברורות. עליי להודות שכעסתי, כשקיבלתי ממנו את הרשימה של דברים

להמשך קריאה »
עורך תוכן
הרצל ובלפור חקק

סמיכויות במשפט העברי

צירופי סמיכות – התאמה בין "בני-זוג"   כאשר הנושא הוא צירוף סמיכות, יש להקפיד שהנשוא יתאים לנסמך: כיפת הבניין הוארה באור יקרות. גם האוגד יתאים לנסמך: רעיון החלוציות הוא כוח עצום בתולדות הציונות. בבניית צירוף-סמיכות יש להישמר מהשארת הנסמך בצורת

להמשך קריאה »
כללי
הרצל ובלפור חקק

סדר המילים ומילות קישור במשפט העברי

סדר מִלים במשפט עריכה נכונה של חלקי המשפט היא תנאי בל יעבור להבנת הדברים האמורים במשפט. להלן כמה דוגמאות למשפטים, שסדר חלקיהם לקוי ומסורבל. "חוגים כלכליים הביעו חשש, כי ראשי ההסתדרות עלולים להחריף מאבקים פוליטים בעיקר בחזית השכר, כאשר אין

להמשך קריאה »
עורך תוכן
הרצל ובלפור חקק

תָאֳרי הפועל במשפט העברי

נעמוד כאן על תָאֳרי פועל שונים, ועל שימוש נכון בהם:   תוארי פועל לשלילה מוחלטת  כלל וכלל – כדאי שיבואו בראש המשפט, או בסופו (אבל לא באמצע), למשל: כלל וכלל לא מסרנו להם את הידיעות.   כלל, כל עיקר  כדאי

להמשך קריאה »
עורך תוכן
הרצל ובלפור חקק

מבנה המשפט וחלקיו

פרק שני – מבנה המשפט וחלקיו התאמת נושא לנשוא מה קרה בקטע הזה? "סירובו של מר ז'ורבין לנהל את מסע ההסברה של הליכוד במערכת הבחירות, התקבלה בהפתעה על ידי הליכוד." (מן העיתונות) כאשר המשפט מתארך והנשוא רחוק מן הנושא, אנו עלולים

להמשך קריאה »
עורך תוכן
הרצל ובלפור חקק

זכר ונקבה במשפט העברי

פוסט 1: זכר ונקבה במשפט העברי מתוך הספר: "טעות חזור- לקסיקון חקק לשיפור הלשון", הוצאת שלהבת ירושלם 1993 השפה העברית מבדילה בין שמות עצם ממין זכר ובין שמות עצם ממין נקבה.  את שמות העצם ממין נקבה אפשר להכיר, בדרך כלל,

להמשך קריאה »