תָאֳרי הפועל במשפט העברי

הרצל ובלפור חקק

נכתב ע"י הרצל ובלפור חקק

נעמוד כאן על תָאֳרי פועל שונים, ועל שימוש נכון בהם:

 

תוארי פועל לשלילה מוחלטת

 כלל וכלל – כדאי שיבואו בראש המשפט, או בסופו (אבל לא באמצע),

למשל: כלל וכלל לא מסרנו להם את הידיעות.

 

כלל, כל עיקר

 כדאי לכתוב בסוף המשפט, למשל: לא אהבתי אותה כלל. לא מצאנו עניין בדבר כל-עיקר. אל תאמר כך: במרוצת הזמן התחלנו לתפוש שזו כלל איננה המטרה. דייק ואמור: התחלנו לתפוס שזו איננה המטרה כלל.

 

לגמרי, לחלוטין

רצוי תמיד אחרי הפועל, כך: נכשלתי לגמרי; הוא איבד לחלוטין את עשתונותיו.

 

תוארי פועל לזמן

 כבר = לפני כן, עד כה, זה זמן רב, בעבר בירושלים, כבר ביקרתי כמה פעמים.

שים לב!

המלה כבר מסמלת השלמת פעולה, ורצוי לכתוב אותה לפני הפועל. וכך, גם בזמן הווה: כביש זה כבר קיים שנים רבות.

עדיין = עד כה, עד עתה, עד שעה זו, לפי שעה.

עדיין אין לנו כל פרטים בדוקים על ממדי האסון.

נראה לי, שעדיין הוא מהסס.

שים לב!

המלה עדיין מסמלת את הפעולה בעיצומה, טרם השלמתה, ורצוי לכתוב אותה לפני הפועל.

עוד = במשמעות עדיין

 כשיצאנו מן המופע, עוד נמשכה ההתקהלות בחוץ.

עוד = פעם נוספת, שוב.

מאשתקד לא סיירתי עוד בירושלים.

אל תאמר כך: היו לי ספקות ולבטים עוד לפני החתונה.

דייק ואמור: היו לי ספקות ולבטים כבר לפני החתונה.

אל תאמר: אל תבוא כבר למשרדנו.

דייק ואמור: אל תבוא עוד למשרדנו.

החולה (לרופא): לא אנסה עוד להתאבד!

הרופא (לחולה): מה. כבר החלטת? חכה עד סוף הטיפול…

עוד = (לפני פועל בעתיד) יבוא הזמן ש…

עוד ננצח אתכם  במשחק הגומלין.

עוד נזכה לבוא משיח גואלנו.

עוד = (כמלת יחס) דבר נוסף.

אין לנו עוד מחברות בחנות. מחר נקבל עוד מחברות.

שים לב!

מקומה של המלה עוד קובע את משמעותה:

עוד אין לנו מחברות = עדיין אין לנו מחברות.

אין לנו עוד מחברות = המחברות אזלו, כולן נקנו.

אל תאמר: אנו זקוקים ליותר ידיים עובדות.

דייק ואמור: אנו זקוקים לעוד ידיים עובדות.

דוגמא:

"זכריה דרוקר לא גר כאן יותר. מי שפגש אותו לאחרונה בחו"ל מספר שהוא עושה שם חיל, אפילו עובר לדירה חדשה. אצלנו, השובל, שהשאיר אחריו פחות משמח" (מן העיתונות).

 דייק ואמור: לא גר כאן עוד.

שים לב!

יותר = לעניין השוואה, למשל: אין לי עגבניות יפות יותר מאלה.

עוד = לעניין דבר נוסף , למשל: אין לי עוד עגבניות במקרר.

י' אבינרי, בספרו יד הלשון (עמ' 229), מצטט משפט משל נתן אלתרמן, ובו מופיעות שתי המלים האלה (יותר, עוד): "איננה עוד ילדה ועוד איננה גברת"

לדעת אבינרי, "כדי למנוע אי-הבנה כאן, יש לומר: לא עוד ילדה ועדיין איננה גברת. אך אפשר להיזקק גם למלת כבר ולומר: כבר אינה ילדה." (ההדגשות שלנו).

 

תוארי פועל לענייני מידה

למדיי – מלשון די –  מצטרף לשמות תואר או לפעלים,

כך: האצטדיון מרווח למדי.

התאמצתי למדיי.

 

מלים לתיאור סיבה

 בזכות, הודות ל-, תודות ל- – לחיוב;

מחמת, בעטיו של – לשלילה;

בשל, עקב, בגין, בגלל, מפני – לחיוב או לשלילה.

" 'סוף סוף שללו ממנו את הרישיון לרצוח', הם אמרו. את כינויו 'אולד טטרהנד' ("היד המרופטת הזקנה") קיבל הכירורג השלומיאל, לאחר שתפר בטעות את הבוהן שלו לרגלו הימנית של מנותח. כתוצאה מהתאונה איבד המנתח תחושה בבוהן. המוזר בכל הסיפור הזה הוא, כי המנתח לא חש בכלל, כי חיבר את הבוהן שלו לָרגל של הפציינט. רק כאשר הסתיים הניתוח, והמנתח רצה ללכת, הרגיש שהוא מושך איתו את הפציינט…" (מן העיתונות).

"כתוצאה מהתאונה איבד המנתח תחושה בבוהן"…?

"כתוצאה מ-" – תרגום של ביטוי לא-עברי, ומוטב להשתמש בביטוי עברי: בגלל התאונה, המנתח איבד את התחושה בבוהן. בעטיה של התאונה, הוא איבד תחושה בבוהן.

 

מלים לתיאור תכלית

 בשביל, עבור, בעד, לשם, כדי ל-. כך למשל, בקטע הבא (מעוללותיו של מאיר עוזיאל ב"מעריב"):

"כשאני חושב, שבשביל להשיג לעצמה נסיך צריכה הנסיכה לבלות את חייה בשלולית בין צפרדעים, אני שואל את עצמי: מה מונע ממנה, בעצם, ללכת לים ולמצוא שם מישהו מפשוטי העם?" (מן העיתונות, מאת מאיר עוזיאל)

ואפשר גם ל- בלבד: באתי לכאן לנוח (כמו: כדי לנוח). נפוליאון עלה על העיר למלחמה (כדי ללחום בה). הבנתי כל על מנת להצליח, כל השחקנים חייבים להיות בכושר. "על מנת" – ביטוי, שמקורו בלשון חז"ל, ומשמעותו: בתנאי, מתוך כוונה, מתוך חישוב מכוּון.

ומה השתבש כאן?

"השופט גורן דחה את בקשת נכדתה לחבר את החולָה למכונת הדיאליזה בכדי להציל את חייה"( מן העיתונות)

הוספת ב' למלה "כדי" יוצרת סרבול . הישמר מלומר: במגמה ל… במטרה ל…

 

מלים לתיאור אופן או תיאור מידה

 אל תאמר: שילמנו פי שלוש מהמחיר הדרוש. דייק ואמור: שילמנו פי שלושה (וכך: פי שבעה, פי חמישה – תמיד בלשון זכר!). אל תאמר: כתבתי עם העט. דייק ואמור: כתבתי בעט. אל תאמר: קשרנו אותו עם חבל. דייק ואמור: קשרנו אותו בחבל.

 

תיאור מצב

 לתיאור מצב, אין זה נכון להשתמש בשם הפועל במקום בצורת הבינוני.

"הם ראוהו הולך בכיוון האגם, אך למעשה איש מהם לא ראה אותו להיכנס לתוך המים ממש" (מן העיתונות)

יש לכתוב כך: איש מהם לא ראה אותו נכנס. שיבוש זה נוצר עקב השפעה של שפות זרות (למשל, היידיש).

 

מלות קישור ומקומן במשפט

 כדי שמִלת הקישור תמלא את תפקידה כראוי, חשוב להציב אותה בַּמקום המתאים במשפט. יש מִלות קישור שרצוי להציב בראשית המשפט; מִלות קישור אחרות באות בין שני חלקי המשפט המורכב, ויש כאלה שחשוב להציב אותן בַּמקום השני או השלישי במשפט.

אכן, אמנם, אם כן – משמעותן באמת; באמצעות מלים אלה אנו מאשרים את הדברים, שנאמרו עד כה, ובמשפט שיבוא לאחר מכן  נרצה להוסיף או לחלוק על מה שנאמר. לכן, מוטב להציב את המלים האלה בראש המשפט.

אל תאמר: הדברים האלה, אמנם, נכונים… מוטב לומר: אמנם הדברים האלה נכונים…  אל תאמר: אינך מתכוון, אם כן, להצטרף אלינו. מוטב לאמר: אם כן, אינך מתכוון להצטרף אלינו. לעומת זאת, המִלה אֵפוא (שים לב לכּתיב שלה) היא מִלת קישור להדגשה ולכן תבוא תמיד בַּמקום השני או השלישי במשפט.

אל תאמר: מדוע הִסכּמת לבוא אפוא? (מקום רביעי במשפט). אמור כך: מדוע הִסכּמת אפוא לבוא? (מקום שלישי). או: מדוע אפוא הִסכּמת לבוא? (מקום שני). שים לב! הביטוי אם כן בא ובצידו פסיק (כמאמר מוסגר), אבל המלה אפוא עומדת בפני עצמה בלי פסיק לפניה או אחריה.

אל תאמר כך:

"בדיקת התאריך שווה, אם כן, כסף ומוֹנעת לעיתים – בנוסף להנחות – גם אנחות" (מן העיתונות) . מוטב לאמר: בדיקת התאריך שווה אֵפוא כסף.

הישמר מלומר:

"מוטב אם כן, ששניהם ייצגו אותנו בתחרות השנתית" (מן העיתונות).

דייק ואמור: מוטב איפוא ששניהם…

וכך: לבל נחפש, איפוא, את השיפור ברמה המקצועית ומה אנו מגלים: שיפור כזה לא הוצג באף אחד מהמשחקים. למעט משחק הגביע מול צפון אירלנד" (מן העיתונות) .

 איפוא – נכון! הפסיקים מיותרים… דיוק נוסף: לא הוצג בשום משחק.

מִלות קישור אחרות, כמו: לכן, לפיכך, בכל זאת, הלוא, הרי, אֲבל ואולם, יבואו בראש משפט, או בין שני חלקי משפט מורכב (כלומר: בראש הפסוקית השנייה של המשפט), למשל:

אני מוכן לשקול זאת, אבל אינני מוכן להבטיח, שאקבל את ההצעה.

הילדים היו חולים, לכן לא יצאנו לטיול.

הילדים היו חולים ובכל זאת  נסענו למסיבה.

 

גם

 גם היא מִלת קישור שמשמעה תוספת לדברים, שייאמרו אחריה. היא יכולה לבוא בראשית המבע, לפני הנושא, למשל: גם היא שמעה על הספר הזה. היא יכולה לבוא לפני הנשוא, למשל: היא גם ראתה את הספר (ולא רק שמעה עליו). היא יכולה לבוא בין שני נשואים, למשל: שם ישבנו גם בכינו.

זכור! את מקומה של גם קובעים לפי הגיונו של המשפט ולא מבנהו. ואולם, המלה גם צריכה להיות צמודה אל המלה, שאליה היא מכוונת, ותמיד תבוא לפניה.

אל תאמר כך:

"במצבים כאלה, לא די לו לאדם, שהוא צ ו ד ק. הוא גם צריך להיות ח כ ם" (מן העיתונות).

דייק ואמור: לא די לו לאדם, שהוא צודק, הוא צריך להיות גם חכם. כאמור, גם מוסיפה דבר על דבר, אבל אי-אפשר להשתמש בה כאשר שני הדברים שמדובר עליהם במשפט אינם שווי ערך. למשל: אין זה מן הראוי לומר כך (אולי כבדיחה): היו שני אחים – אחד עבד במכס וגם השני אהב גבינה. אבל אפשר לומר: עכשיו, אנחנו וגם אתם יודעים מתי לכתוב "גם".

 

אף

 אף היא מִלת חיבור, ומשמעה: גם, אפילו. אף אחד משמעו: גם אחד; אפילו אחד. כאשר מדברים על אף אחד בשלילה, יש לציין את שם העצם, שעליו מדברים, ולהוסיף מלת שלילה (לא, אין, בלי וכו'), למשל: אף איש אחד לא האמין לו (אפילו איש אחד לא האמין לו). ומוטב לומר: איש לא האמין לו. אין אף ילד אחד בבית (אין אפילו ילד אחד בבית). ומוטב: אין ילד בבית.

מִלת החיבור אף אינה מקבלת את אותיות השימוש בכל"מ. כשם שלא נאמר לגם או באפילו, כך אין לומר לאף או מאף. (אמנם בלשון הדיבור נשמע צירופים כאלה, אבל כדאי מאוד להימנע מהם בכתיבה). הנה כך צריך לכתוב:

"תשובות המומחים רבות כמעט כמספרם, ואף לאחד מהם אין תשובה חד-משמעית" (מן העיתונות).

וכן: "איזו היא המדינה הניטראלית ביותר בעולם? צ'כוסלובקיה. היא אינה מתערבת אפילו בעניינים הפנימיים שלה" (מן העיתונות).

אל תכתוב: לא שלחנו מכתב לאף אחד מעיתוני הצהריים.

דייק וכתוב: לא שלחנו מכתב אף לאחד מעיתוני הצהריים.

אל תכתוב: לא קיבלנו עזרה מאף מדינה אחת באירופה.

דייק וכתוב: לא קיבלנו עזרה אף ממדינה אחת באירופה. ואפשר כך: לא קיבלנו עזרה משום מדינה באירופה.

וכך, אל תאמר:לאף ילד אחד לא סיפרנו את הסיפור.

דייק ואמור: אף לילד אחד לא סיפרנו את הסיפור.

כדאי לזכור! מִלות הקישור אף או אפילו יבואו בדרך-כלל  לפני המִלה שאליה הן מתייחסות.

אל תאמר כך: "הוותיקים ובעלי הנסיון בשִיבה מן הנכר הזהירו אותנו מפני הלם ההווה. סיפרו על מחירים מסחררים ומצב רוח קודר, על מדינה במדרון ועל ממשל שכבר אינו מצחיק, אפילו" (מן העיתונות).

דייק ואמור: סיפרו על מחירים מסחררים… ועל ממשל שכבר אפילו אינו מצחיק.

 

רק

"רק" תבוא לפני המִלה שהיא באה למַעט אותה: רק מחירי הסוכר עלו השבוע (מחירי מצרכים אחרים לא עלו).

מחירי הסוכר רק עודכנו (הם לא הועלו בצורה משמעותית, רק עודכנו).

מחירי הסוכר עודכנו רק השבוע (לא בשבוע הקודם).

אני רוצה רק להגיד בוקר טוב, לפני שאני הולך לבנק.

לפי הניסוח לעיל, כאילו נאמר: אינני רוצה לומר או לקפוץ, כל רצוני רק להגיד בוקר טוב.

אבל, יש להניח, שכוונת הכותב הייתה לומר, שאיננו  רוצה לעשות כל דבר אחר, אלא כל רצונו להגיד "בוקר טוב"'. לכן צריך לכתוב:

אני רק רוצה להגיד "בוקר טוב",  לפני שאלך לבנק.

ואפשר: אני רוצה להגיד רק "בוקר טוב", לפני שאלך לבנק.

והרי סיפור על אדם, שטלפן לק-ג-ב   כי רצה… רק דבר אחד:

איבדתי את התוכי שלי ורציתי רק שתדעו, שאין אני שותף להשקפותיו.

 

לפוסט הבא: סדר המילים ומילות קישור במשפט העברי

השאר תגובה

צרו איתנו קשר

פוסטים נוספים