שיבושי לשון ותיקוני לשון

שיבת ציון ניצחה, השפה העברית ניצחה. אבל לשפה העברית המתחדשת נותר מאבק על צלילותה, על כלליה, על השרשת מפלס תקני שיאצור בחובו את רוח השפה העברית.

תיקוני לשון
תיקוני לשון

העולם הפך ל"כפר גלובלי", וזה אתגר לכל תרבות ייחודית לשמור על ייחודה.  ב"ארץ ההבטחה" שלנו התקבצו עולים מגלויות שונות, מלשונות שונות. השפה העברית נמצאת במאבק בשל ההשפעה של שפות אחרות, בשל חוסר ידיעת הלשון, אשר תורם להצמחת "עשבים שוטים": שיבושי הלשון עלולים לדחוק את העברית התקנית – ומוטב לעמוד בשער.

בספרנו "טעות, חזור- לקסיקון חקק לשיפור הלשון" ליקטנו שיבושי לשון נפוצים מן העיתונות, ולידם הצגנו את הדרך הנכונה והראויה לאמירת הדברים. בדרך זו ביקשנו לתת חיזוק  ללשון התקנית.

לא יהיה זה נכון לשבת מנגד ולהחריש, כאשר ביטויים משובשים קונים להם שביתה בלשוננו.

כך חובה עלינו לתקן את האומרים "אכלנו עם כפית", הרי הכפית אינה אוכלת יחד איתנו. לכן יש לומר: "אנו אוכלים בכפית".

ודאי שאין להשלים עם ניבים משובשים. אין להסכים לעיוות דוגמת "החלק הארי". נדייק וננסה להשריש ניסוח נכון: "חלק הארי", כיוון שהניב הזה מקורו במשל עממי על החלק של הארי(ה). יש ניסוחים צורמים המשתרשים, והכול בשם היקשים מוטעים ובורות – ואל לנו להשלים עם "פריחה לשונית" שכזאת.

.

תיקון השיבושים תלוי בכל אחד ואחד. גורל לשוננו בידינו. ננסה להדגים סוגים שונים של שיבושי לשון:

שיבושי מלים שנוצרו בשל השפעת עגה, שיבושים שנוצרו בשל ביטויים לא מדויקים, ניבים שנפגמו ואיבדו משמעם המקורי, סרבולי לשון מיותרים. היריעה קצרה מלהכיל: יש גם שיבושים שנובעים מפגיעה במבנה המשפט, שיבושים שהם שימוש לא נכון בשמות ובביטויים דומים, בפעלים שנראים דומים.

ננסה לתת דוגמאות לסוגי השיבושים.

.

שער ראשון: ביטויים לא מדויקים:

שיבוש 1: "נעשה לנו חושך בעיניים". דייק ואמור: חשכו עינינו.

שיבוש 2: "איבד את הראש". דייק ואמור: איבד את עשתונותיו.

שיבוש 3: "באם תבוא", "בעקב השיטפונות". דייק ואמור: אם, עקב.

שיבוש 4: "בעל חי נדיר התגלה בנגב". דייק ואמור: "בעל חיים". בעל חי הוא בעלה של האשה

שעודו בחיים.

שיבוש 5: "ברת סמכא", ברת ביצוע". דייק ואמור: בר סמכא – בת סמכא, בת ביצוע. "בר" במובן בר לקוח מארמית, ובארמית אין צורת "ברת".

שיבוש 6: "הלימודים נראים לו כגיבנת כבדה, כמכשול".  דייק ואמור: כגבנון כבד.

שיבוש 7: "אחד אחרי השני". דייק ואמור: זה אחרי זה.

שיבוש  8: "שירה אינה רק משלוח יד". דייק ואמור: משלח יד.

שיבוש 9: "שני שליש מהילדים". דייק ואמור: שני שלישים מהילדים.

.

שער שני:   ניבים כהלכה

שיבוש 1: "אין אדם נתפס על צערו". דייק ואמור: אין אדם נתפס בשעת צערו.

שיבוש 2: "איתרע מזלי וזכיתי בפיס". דייק ואמור: התמזל מזלי. "איתרע" משמעו: הורע, נשבר.

שיבוש 3: "זרע מלח על פצעיהם". דייק ואמור: זרה מלח.

שיבוש 4: "הטביע חותמו". דייק ואמור: טבע חותמו.

שיבוש 5: "באתי ליישב את ההֲדורים". דייק ואמור: ליישר את ההדורים.

שיבוש 6: "עבדנו קשה, ימים כלילות". דייק ואמור: לילות כימים.

שיבוש 7: "המדינה עומדת על קרעי תרנגולת". דייק בניסוח: "על כרעי תרנגולת".

שיבוש 8: "פסחתי על שני הסעיפים". דייק ואמור: על שתי הסעיפִּים ( דגש בפ' ).

.

שער שלישי: ייתורים, סרבולים

שיבוש 1: "איפה פה המשרד של המנהל". דייק ואמור: איפה המשרד.

שיבוש 2: "אין בעולמו אלא רק אהבת הספרים". דייק ואמור: אלא אהבת הספרים.

שיבוש 3: "אפילו אם נצטרך לאכול עשב". דייק ואמור: אפילו נצטרך.

שיבוש 4: "הרווחתי בערך כעשרים שקלים". דייק ואמור: בערך עשרים. או: כעשרים.

שיבוש 5: "גרר אחריו". דייק ואמור: גרר.

שיבוש 6: "עוד טרם הצלחנו להתאושש מהמהלומה…". דייק ואמור: טרם הצלחנו…

שיבוש 7: "זה היה גדול מדי מכדי שנוכל…". דייק ואמור: זה היה גדול מכדי שנוכל…

.

שער רביעי : חלקי  משפט, ביטויי קישור לחלקי משפט

שיבוש 1: "כיריים גז". דייק ואמור: כירי גז ( צירוף סמיכות ).

שיבוש 2: "מרבית השרים תמכה בהחלטה". דייק ואמור: מרבית השרים תמכו בהחלטה. ( מרבית – נסמך לנושא).

שיבוש 3: "קציני וחיילי היחידה". דייק ואמור: קציני היחידה וחייליה ( שני נסמכים וסומך אחד ).

שיבוש 4: "המזל הביש". דייק ואמור: "מזל הביש" ( יידוע סמיכות ).

שיבוש 5: "העיתון פרסם מכתב מרגש שכתבה האשה, שנהרגה בפיצוץ".  דייק ואמור: בעת הפיצוץ נהרגה האשה. העיתון פרסם מכתב שכתבה האשה לפני מותה.

שיבוש 6: "נכשלנו מאחר ולא היינו מלוכדים". דייק ואמור: מאחר ש… וכך: כיוון ש… היות ש…

שיבוש 7: "תנו לי תפקיד זה אחרת אעזוב". דייק ואמור: "שאם לא כן, אעזוב.

.

שער חמישי: שמות וביטויים דומים

שיבוש 1 –"הופתענו מיחסו העוין של אובמה". דייק ואמור: התאכזבנו.

שיבוש 2: :"האם אפשר לעשן בחדר זה?". דייק ואמור: האם מותר.

שיבוש 3: "אני לא מצטער על מה שקרה למפרע". דייק ואמור: בדיעבד. ( למפרע = לאחור, לעבר, בניגוד לביטוי: מכאן ולהבא ).

שיבוש 4: "בין כה וכה הם שוגים בקריאה". דייק ואמור: בין כך ובין כך ( בין כה וכה = בינתיים ,                        בלאו הכי = בין כך ובין כך).

שיבוש 5: "עמי אירופה הם בני ברית שלנו". דייק ואמור: בעלי ברית ( בני ברית = יהודים שנימולו).

שיבוש 6: "הגענו למבצר רגלית, וזו הייתה דרך לא קלה". דייק ואמור: ברגל.

שיבוש 7: "הלוויתי לו ספר לקריאה". דייק ואמור: השאלתי לו.  כשאדם מלווה כסף או סחורה – משתמש הלווה בכסף או בחפץ, אך אינו מחזיר אותם שטרי כסף.

שיבוש 8: "יש לו אמונה טפלה". דייק בניסוח: אמונה תפלה.  ( טפל = שולי, תפל = חסר טעם ).

.

שער שישי: טעויות נפוצות שנשמעות בכל מקום

  • "עשיתי זאת בכדי לעזור לו". אמור: כדי לעזור לו.
  • "אני יגיד לו". אמור: אני אגיד לו.
  • "האתגר רָקם עור וגידים". אמור: האתגר קָרם עור וגידים.
  • "יצאתי מהצומת הגדולה לכיכר המדינה וקניתי שם גרביים לבנות". אמור: יצאתי מהצומת הגדול…וקניתי שם גרביים לבנים". שימו לב: גרב, צומת: לשון זכר!!!
  • "הצלחת עלתה לי שתי שקל". אמור: שני שקלים.

 

צרו איתנו קשר

פוסטים נוספים

עורך תוכן
הרצל ובלפור חקק

עריכת תוכן – מה זה אומר לערוך טקסט?

"אנשים  קראו גרסאות קודמות של הספר והגישו לי הצעות לשיפורו. אציין במיוחד את פיטר גוזארדי, העורך שלי בהוצאת בנתם, ששלח לי עמודים  של הערות וכן שאלות על נקודות, שלדעתו אינן ברורות. עליי להודות שכעסתי, כשקיבלתי ממנו את הרשימה של דברים

להמשך קריאה »
עורך תוכן
הרצל ובלפור חקק

סמיכויות במשפט העברי

צירופי סמיכות – התאמה בין "בני-זוג"   כאשר הנושא הוא צירוף סמיכות, יש להקפיד שהנשוא יתאים לנסמך: כיפת הבניין הוארה באור יקרות. גם האוגד יתאים לנסמך: רעיון החלוציות הוא כוח עצום בתולדות הציונות. בבניית צירוף-סמיכות יש להישמר מהשארת הנסמך בצורת

להמשך קריאה »
כללי
הרצל ובלפור חקק

סדר המילים ומילות קישור במשפט העברי

סדר מִלים במשפט עריכה נכונה של חלקי המשפט היא תנאי בל יעבור להבנת הדברים האמורים במשפט. להלן כמה דוגמאות למשפטים, שסדר חלקיהם לקוי ומסורבל. "חוגים כלכליים הביעו חשש, כי ראשי ההסתדרות עלולים להחריף מאבקים פוליטים בעיקר בחזית השכר, כאשר אין

להמשך קריאה »
עורך תוכן
הרצל ובלפור חקק

תָאֳרי הפועל במשפט העברי

נעמוד כאן על תָאֳרי פועל שונים, ועל שימוש נכון בהם:   תוארי פועל לשלילה מוחלטת  כלל וכלל – כדאי שיבואו בראש המשפט, או בסופו (אבל לא באמצע), למשל: כלל וכלל לא מסרנו להם את הידיעות.   כלל, כל עיקר  כדאי

להמשך קריאה »
עורך תוכן
הרצל ובלפור חקק

מבנה המשפט וחלקיו

פרק שני – מבנה המשפט וחלקיו התאמת נושא לנשוא מה קרה בקטע הזה? "סירובו של מר ז'ורבין לנהל את מסע ההסברה של הליכוד במערכת הבחירות, התקבלה בהפתעה על ידי הליכוד." (מן העיתונות) כאשר המשפט מתארך והנשוא רחוק מן הנושא, אנו עלולים

להמשך קריאה »
עורך תוכן
הרצל ובלפור חקק

זכר ונקבה במשפט העברי

פוסט 1: זכר ונקבה במשפט העברי מתוך הספר: "טעות חזור- לקסיקון חקק לשיפור הלשון", הוצאת שלהבת ירושלם 1993 השפה העברית מבדילה בין שמות עצם ממין זכר ובין שמות עצם ממין נקבה.  את שמות העצם ממין נקבה אפשר להכיר, בדרך כלל,

להמשך קריאה »