עריכת מאמר חקר

עריכת מאמר חקר
עריכת מאמר חקר

עריכת תוכן של מאמר חקר מחייבת את העורך להתמצא באופייה של עבודת חקר ושל מאמר חקר.

לך כעורך יש מחויבות בזמן העריכה גם לעקוב ולוודא שהכותב ממלא את המחויבות של מאמר חקר.

אדם שכותב מאמר חקר צריך להפגין כישורי למידה ומיומנות בכתיבת חקר. העבודה צריכה לשקף את יכולת הסיכום והאינטגרציה של מספר רב של מקורות ומחקרים שהוא התמודד איתם.

עליך כעורך לבדוק שהכותב מציג את שיטות המחקר שלו, לבחון אם הם עומדים בקריטריונים (תבחינים) של אישוש/ חיזוק/ הפרכה.

עליך לבחון אם המסקנות בעבודת החקר אכן נגזרות מן השיטה שהציג הכותב ומן הנתונים בעבודה. יש לבחון את ההשערות שהוצגו, את סדר הצגת הדברים ואת הנאמנות לכלי החקר שהוצגו.

כעורך עליך לבחון שהכותב נשען על מחקרים עיוניים ומחקרים אמפיריים. המחקר העיוני נעשה באמצעות מאמרים, ספרים, אינטרנט, ארכיונים, סרטים, עיתונים ומסמכים. השאלות המחקריות נסמכות לא על תצפיות אלא על התיעוד מן המקורות.

הכותב צריך שליטה במקורות שהוא מציג ולהראות את היחסים בין המקורות השונים.

המחקר האמפירי בעבודה אמור להציג תופעות הניתנות לצפייה ולתיעוד. יש לבחון את הנתונים שנאספו, הריאיונות, התצפיות והסקרים.

יש לבחון אם הכותב הציג  את רשימת המקורות ומאגרי המידע שהשתמש בהם.

יש להבחין בין הערות שוליים בגוף המאמר ובין רשימה ביבליוגרפית בתום המאמר.

כתיבת תוכן של מקורות בהערות שוליים וברשימה ביבליוגרפית צריכה להיעשות מתוך שמירה על אחידות. (ראה פוסט עריכה לשונית).

בעריכה יש להקפיד שיש למאמר החקר מבנה מסודר. בפתח המאמר מבוא המציג את שאלת החקר, אחר כך הצגת כלי המחקר (ריאיון, סקר, ניתוח וכיו"ב), ולאחר תיאור תהליך החקר להציג את תוצאות המחקר ולמסור סיכום. העורך תפקידו להקפיד שהמאמר כתוב כמאמר חקר ועונה על הציפיות ממאמר חקר.

.

פוסט אורח מאת הרצל ובלפור חקק

צרו איתנו קשר

פוסטים נוספים

עורך תוכן
הרצל ובלפור חקק

עריכת תוכן – מה זה אומר לערוך טקסט?

"אנשים  קראו גרסאות קודמות של הספר והגישו לי הצעות לשיפורו. אציין במיוחד את פיטר גוזארדי, העורך שלי בהוצאת בנתם, ששלח לי עמודים  של הערות וכן שאלות על נקודות, שלדעתו אינן ברורות. עליי להודות שכעסתי, כשקיבלתי ממנו את הרשימה של דברים

להמשך קריאה »
עורך תוכן
הרצל ובלפור חקק

סמיכויות במשפט העברי

צירופי סמיכות – התאמה בין "בני-זוג"   כאשר הנושא הוא צירוף סמיכות, יש להקפיד שהנשוא יתאים לנסמך: כיפת הבניין הוארה באור יקרות. גם האוגד יתאים לנסמך: רעיון החלוציות הוא כוח עצום בתולדות הציונות. בבניית צירוף-סמיכות יש להישמר מהשארת הנסמך בצורת

להמשך קריאה »
כללי
הרצל ובלפור חקק

סדר המילים ומילות קישור במשפט העברי

סדר מִלים במשפט עריכה נכונה של חלקי המשפט היא תנאי בל יעבור להבנת הדברים האמורים במשפט. להלן כמה דוגמאות למשפטים, שסדר חלקיהם לקוי ומסורבל. "חוגים כלכליים הביעו חשש, כי ראשי ההסתדרות עלולים להחריף מאבקים פוליטים בעיקר בחזית השכר, כאשר אין

להמשך קריאה »
עורך תוכן
הרצל ובלפור חקק

תָאֳרי הפועל במשפט העברי

נעמוד כאן על תָאֳרי פועל שונים, ועל שימוש נכון בהם:   תוארי פועל לשלילה מוחלטת  כלל וכלל – כדאי שיבואו בראש המשפט, או בסופו (אבל לא באמצע), למשל: כלל וכלל לא מסרנו להם את הידיעות.   כלל, כל עיקר  כדאי

להמשך קריאה »
עורך תוכן
הרצל ובלפור חקק

מבנה המשפט וחלקיו

פרק שני – מבנה המשפט וחלקיו התאמת נושא לנשוא מה קרה בקטע הזה? "סירובו של מר ז'ורבין לנהל את מסע ההסברה של הליכוד במערכת הבחירות, התקבלה בהפתעה על ידי הליכוד." (מן העיתונות) כאשר המשפט מתארך והנשוא רחוק מן הנושא, אנו עלולים

להמשך קריאה »
עורך תוכן
הרצל ובלפור חקק

זכר ונקבה במשפט העברי

פוסט 1: זכר ונקבה במשפט העברי מתוך הספר: "טעות חזור- לקסיקון חקק לשיפור הלשון", הוצאת שלהבת ירושלם 1993 השפה העברית מבדילה בין שמות עצם ממין זכר ובין שמות עצם ממין נקבה.  את שמות העצם ממין נקבה אפשר להכיר, בדרך כלל,

להמשך קריאה »