כללי כתיב חסר ניקוד

כללי כתיב חסר ניקוד
כללי כתיב חסר ניקוד

האקדמיה ללשון עברית ממליצה על כתיב מלא, כאשר אנו כותבים בכתיב חסר ניקוד. הכללים כולם כאמור מופיעים בחוברת מיוחדת של "לשוננו לעם" ונמצאים גם באתר האקדמיה ללשון העברית. להלן עיקרי הדברים:

האקדמיה מבחינה בסוגי כתיב לפי התנועות השונות: להלן הדברים בקצרה. אנו מציעים לקרוא נוסח מלא של כללי האקדמיה.

תנועת u

תנועת u נכתבת באות וי"ו. כך למשל: נותק, צומצם, חומם, דוגמה (דֻּגְמָה).

תנועת o

תנועת o נכתבת באות וי"ו. כך  למשל: דופי, מורך, צורך, יזכור.

.
וי"ו לא תיכתב
*במילים שבהן תנועת o מסומנת בניקוד בקמץ קטן או בחטף-קמץ. למשל: חכמה, אפנה, תכנית. ראו הרחבות בכללי האקדמיה.

*בצורת העתיד בבניין קל של נחי פ"א, כגון תאמר, יאחז [אבל בגוף ראשון: אומר (=אֹמַר), אוחז (אֹחַז)].
*במילים: לא, צאן, ראש, שמאל, זאת , מאזניים, כה, פה, איפה, כל (בנסמך).

תנועת i

תנועת i כותבים באות יו"ד. למשל: סיפור, פנייה, ייצור, קישור.

יו"ד לא תיכתב

*לפני אות המנוקדת בשווא נח, כגון אמְרה, מכְתם, פתְרון. ( הערה: כלל זה של האקדמיה מקשה עלינו במילה כמו מִנהל, כיוון שעלינו להבחין בין מינהל ובין מנַהל, ואז הנטייה היא לסטות מכלל זה של האקדמיה. האקדמיה ממליצה על ניקוד עזר. מומלץ לקרוא הכללים במקור.

* אחרי מ"ם השימוש, כגון מדירתו, מקרבתו, מכאן, וכן במילים: אִם, עִם, הִנה.

* במילים שבצורת היסוד שלהן אין תנועת i ( לִבי, צִלי, אִתי).

* בפעלים בבניין הפעיל: הִשיק, הִטה, הִגיע.

*לפני יו (yu או yo): ציוּן, מיוּן, סטיוֹת, פניוֹת.

תנועת e

תנועת e אינה נכתבת ביו"ד: מצג, להשלים למשל: ממד (=מֵמַד), אזור (=אֵזוֹר), בררה (=בְּרֵרָה), זהות (=זֶהוּת).

אבל יו"ד  תיכתב

*במילים שצירי בא בהן לפני אהחע"ר במקום חיריק.
למשל: תיאחז [לעומת תיכתב (תִּכָּתֵב )], דיראון [לעומת פיכחון (=פִּכָּחוֹן)].

*בשמות השקולים במשקל השמות היקש (=הֶקֵּש), היסק (הֶסֵּק). ראו הרחבה בכללי האקדמיה.

העיצור w

העיצור w – בתוך המילה הווי"ו העיצורית (לא אם קריאה) נכפלת. למשל: אדווה, צוות. כך גם וי"ו הבאה אחרי אותיות השימוש (מש"ה וכל"ב). למשל: ועדה , אך: הוועדה. ויסות, אך: הוויסות.

וי"ו לא תיכפל

* בראש המילה ובסופה: וזיר, קו.  ראו הרחבות בכללי האקדמיה.

העיצור y

העיצור y – בתוך המילה ובסופה היו"ד נכפלת. למשל: עניין, ילדיי, אחריי, לייבא.

יו"ד לא תיכפל

*בראש המילה: יצירה, ילך (יֵלֵךְ).
*אם היא סמוכה ליו"ד אחרת, למשל: ייצר (יְיַצֵּר).
*על יד אם קריאה,  איוּם, מדויק, פרויקט.
*אחרי אותיות השימוש (מש"ה וכל"ב): היקב (הַיֶּקֶב), שירד (שֶׁיָּרַד).

*במילים ביִת, זיִת, ליִל.
*במילים:  אולַי, מתַי , מיִם.

ראו הרחבות בכללי האקדמיה.

.
אות הבאה בדגש חזק תמורת שתי אותיות שוות

אות הבאה בניקוד בדגש חזק – אין להכפילה בכתיב חסר הניקוד: נתתי (נָתַתִּי).

אלה עיקרי הכללים של האקדמיה ללשון עברית. מומלץ לעיין בכללים המלאים באתר האקדמיה.

.

כתיב חסר ניקוד בעברית

פוסט זה נכתב על ידי התאומים הרצל ובלפור חקק

צרו איתנו קשר

פוסטים נוספים

עורך תוכן
הרצל ובלפור חקק

עריכת תוכן – מה זה אומר לערוך טקסט?

"אנשים  קראו גרסאות קודמות של הספר והגישו לי הצעות לשיפורו. אציין במיוחד את פיטר גוזארדי, העורך שלי בהוצאת בנתם, ששלח לי עמודים  של הערות וכן שאלות על נקודות, שלדעתו אינן ברורות. עליי להודות שכעסתי, כשקיבלתי ממנו את הרשימה של דברים

להמשך קריאה »
עורך תוכן
הרצל ובלפור חקק

סמיכויות במשפט העברי

צירופי סמיכות – התאמה בין "בני-זוג"   כאשר הנושא הוא צירוף סמיכות, יש להקפיד שהנשוא יתאים לנסמך: כיפת הבניין הוארה באור יקרות. גם האוגד יתאים לנסמך: רעיון החלוציות הוא כוח עצום בתולדות הציונות. בבניית צירוף-סמיכות יש להישמר מהשארת הנסמך בצורת

להמשך קריאה »
כללי
הרצל ובלפור חקק

סדר המילים ומילות קישור במשפט העברי

סדר מִלים במשפט עריכה נכונה של חלקי המשפט היא תנאי בל יעבור להבנת הדברים האמורים במשפט. להלן כמה דוגמאות למשפטים, שסדר חלקיהם לקוי ומסורבל. "חוגים כלכליים הביעו חשש, כי ראשי ההסתדרות עלולים להחריף מאבקים פוליטים בעיקר בחזית השכר, כאשר אין

להמשך קריאה »
עורך תוכן
הרצל ובלפור חקק

תָאֳרי הפועל במשפט העברי

נעמוד כאן על תָאֳרי פועל שונים, ועל שימוש נכון בהם:   תוארי פועל לשלילה מוחלטת  כלל וכלל – כדאי שיבואו בראש המשפט, או בסופו (אבל לא באמצע), למשל: כלל וכלל לא מסרנו להם את הידיעות.   כלל, כל עיקר  כדאי

להמשך קריאה »
עורך תוכן
הרצל ובלפור חקק

מבנה המשפט וחלקיו

פרק שני – מבנה המשפט וחלקיו התאמת נושא לנשוא מה קרה בקטע הזה? "סירובו של מר ז'ורבין לנהל את מסע ההסברה של הליכוד במערכת הבחירות, התקבלה בהפתעה על ידי הליכוד." (מן העיתונות) כאשר המשפט מתארך והנשוא רחוק מן הנושא, אנו עלולים

להמשך קריאה »
עורך תוכן
הרצל ובלפור חקק

זכר ונקבה במשפט העברי

פוסט 1: זכר ונקבה במשפט העברי מתוך הספר: "טעות חזור- לקסיקון חקק לשיפור הלשון", הוצאת שלהבת ירושלם 1993 השפה העברית מבדילה בין שמות עצם ממין זכר ובין שמות עצם ממין נקבה.  את שמות העצם ממין נקבה אפשר להכיר, בדרך כלל,

להמשך קריאה »