כאשר אתה מגיש טקסט כתוב בצירוף מקורות, עליך להקפיד על רישום אחיד של המקורות. יש דרכים שונות לכתיבת רשימה ביבליוגרפית ועליך לאמץ לך דרך מסוימת ולהיות עקבי בה. כאן מוצגת לך דרך אחת מרבות.
רשימת המקורות תוצג כשהיא ערוכה אלפביתית לפי שמות המשפחה של הכותבים. תחילה רושמים את המקורות העבריים ואחר כך את המקורות הכתובים באותיות לטיניות. רצוי להבחין בין ספרים, מאמרים, עיתונים, אנציקלופדיות, אטלסים ומקורות של מסמכים.
זו הדרך המוצעת כאן:
רישום ספרים:
שם המחבר (או העורך), שם הספר, שם ההוצאה, מקום ההוצאה ושנת ההוצאה,מספר העמוד/ העמודים.
מקובל להבליט את שם הספר באות שמנה.
למשל:
יוחנן פרס, יחסי עדות בישראל, ספרית פועלים, תל אביב, 1977, עמו' 55.
ח"נ ביאליק, שירים, הוצאת דביר, תל אביב תשכ"ו.
.
כתיבת מאמרים בתוך כתבי עת:
שם המחבר, שם המאמר (במרכאות), בתוך: שם כתב העת, מספר הכרך, מקום ושנה, מספר העמוד.
נהוג להבליט את שם כתב העת.
למשל:
מ' הרטמן, ט' איילון, "מוצא עדתי ומעמד בישראל", בתוך: מגמות, כ"א, 198, עמ' 10.
א' פרץ, "בעקבות משפחה אחת", עתמול, ו', גליון 2, ת"א 1981, עמ' 34.
.
אנציקלופדיות ואטלסים:
ח' ביינארט (עורך), אטלס כרטא לתולדות עם ישראל בימי הביניים, הוצאת כרטא, ירושלים 1961.
יובל קמראט (עורך), יודאיקה לקסיקון, הוצאת כתר , ירושלים 1976.
.
ערך בתוך אנציקלופדיה:
דינו של ערך באנציקלופדיה הוא כדין מאמר בתוך קובץ:
שם הכותב, "הערך", כותר האנציקלופדיה, כרך, עמ', שם ההוצאה, מקום ההוצאה.
למשל:
א' שולוב, "דבורים", האנציקלופדיה העברית, כרך י"א, הוצאת החברה האנציקלופדית, עמ' 831-830, ירושלים ת"א
.
המאמר נכתב ע"י: הרצל ובלפור חקק
