מה ההבדל בין מאמר, כתבה וידיעה

מאמר וידיעה
admedia

נכתב ע"י admedia

בגלישה באתרי אינטרנט או בקריאת מגזינים ועיתונים אנחנו ניתקל ב3 סוגים עיקריים של כתיבה:

מאמר , ידיעה חדשותית וכתבה. ההבדלים ביניהם לא תמיד ברורים אבל ביסודם הם קיימים. 

מה ההבדלים ביניהם? 

 

ידיעה חדשותית

הידיעה בדרך כלל מספרת על אירוע כלשהו ומיועדת לסיפוק הסקרנות של הקורא . הניסוח לא כולל את דעתו האישית של הכותב והוא אובייקטיבי לפחות למראית העין: הצגת העובדות כפי שהן ללא הבעת דעה או התרשמות אישית. לדוגמא: ידיעה  "הסנאט העביר חוק איסור טיקטוק במכשירים ממשלתיים" ובו מתואר האירוע עם השתלשלות המאורעות וההשלכות כפי שהן. 

לידיעות יש מבנה די קבוע: 

  • כותרת-  אמורה למשוך את עינו של הקורא ומסכמת את עיקרי הידיעה .
  • כותרת משנה – מוסיפה עוד פרטים ומעודדת המשך קריאה 
  • פתיח- מרתק ומעניין. 
  • הידיעה- עיקר המידע מופיע בגוף הידיעה. 

החלקים החשובים ביותר בידיעה הם כמובן הכותרת והפתיח, שנועדו למשוך את עינו של הקורא ולעורר בו רצון להמשיך ולקרוא את הידיעה כולה. הידיעה חייבת לענות על חמש שאלות: מי, מה, מתי, למה, איפה – בדומה לכתיבת סטוריטלינג.  יש שמוסיפים לכך את השאלה: איך? 

ישנם משפטי פתיחה שמופיעות בהן במשפט אחד כל התשובות. למשל: " ממשלת ירדן חסמה אמש את אפליקציית טיקטוק על מנת לשבש תיאום בין מפגינים בעקבות גל אירועים אלימים" 

נבחן את השאלות לעיל:

מי? ממשלת ירדן.

מה? חסמה את אפליקציית טיקטוק.

מתי? אמש.

מדוע? השבתת תיאום בין מפגינים.

באיזה מקום? במשכן הממשלה.

חשוב לשים לב שבידיעה עצמה לא כתוב בפירוש שזה קרה במשכן הממשלה , מדובר במידע מרומז שמניח מן הסתם ששם זה התרחש . ידיעות חדשותיות משמיטות לעתים קרובות פרטים שנחשבים מובנים מאליהם והקורא אמור לדעת מראש. 

ישנו פתיח מסוג המכונה "פתיח תמצית", שמתמצת במשפט אחד את המידע העיקרי בהנחה שהקורא ירצה לדעת עוד וייכנס לגוף הידיעה  . פתיח נוסף שהשימוש בו נפוץ באתרי רכילות או חדשות מסוג יותר זול הוא מה שמכונה "קליק בייט" שבו הכותרת בכוונה לא חושפת את כל הידיעה אלא רק חלק קטן שאמור לגרות את הגולש להקליק ולהיכנס. לדוגמא "האוהד הצעיר הזה שלח מכתב למסי, הוא לא ציפה לתגובה הזו" או "רק אחרי 45 שנה האישה הזו גילתה את האמת המזעזעת על אמא שלה"..

 

 כתבה

כתבה היא ידיעה מורחבת יותר שמתארת את אירוע , תופעה או אדם  בסגנון סיפורי ומעמיק יותר. ישנן כתבות שאינן מתרכזות באירועים עצמם, אלא בהשתלשלות  האירועים וההתפתחויות שהובילו למאורע המרכזי כמו "מה גרם לקריסה של פייסבוק"  "עלייתו ונפילתו של עולם הקריפטו" . הכתבה מיועדת לקורא שיש לו זמן ומעוניין לדעת יותר על המאורעות וגם היא עונה על 5 השאלות שהזכרנו. 

בניגוד לידיעה חדשותית, בכתבה, שורת הסוף מה שמכונה "שורת המחץ"- פאנץ' ליין היא חשובה. רוב הכתבים מקפידים לחתום עם סיום חזק ושנון, כדי להותיר רושם אצל הקוראים והיא תסתיים פעמים רבות בכותרת משנה בסגנון של " אז איך כל זה ישפיע עלינו בעתיד הקרוב"  או "איך תגנו על המשפחה שלכם מפני דברים דומים.." ואז כמה משפטים לסיום . גם לכתבה יש כותרת ופתיח אבל העיקר הוא התיאור המפורט בגוף הכתבה. מטבע הדברים בכתבה יש פירוט והרחבה כגון: הוספת רקע ,היסטוריה וניבוי העתיד בניגוד לתמציתיות של ידיעה חדשותית. 

 

 מאמר דעה

בעוד כתבות וידיעות מוסרות מידע אובייקטיבי (לכאורה…) שמאפשר לקורא לגבש דעה משלו בנושא, במאמר דעה המצב הפוך לגמרי: כותב המאמר לא מספק מידע אובייקטיבי, אלא דווקא מביע את דעתו האישית והוא מנסה לשכנע את הקוראים בצדקתו לדוגמא "למה כדאי לכם להגביל את זמן המסך של ילדיכם". הסגנון שלו פונה אל הרגש, ההיגיון והמניעים הבסיסיים של בני האדם שהם פחד ותשוקה. הרעיון הוא לרדת לעומק הדברים ולא לספק מידע רכילותי, מעניין או קליל. 

 

כתיבת מאמר דעה מחייבת את הכותב להוכיח בקיאות בעובדות ולהביא נתונים ומספרים שיוכיחו זאת לקוראים.  מספיקה עובדה אחת לא נכונה או הנחת יסוד מוטעית בכדי כדי למסמס את המסקנות ההגיוניות של המאמר גם אם שאר הדברים הם הגיוניים. לכן, הוא צריך להתכונן היטב לכתיבה: לאסוף נתונים ומידע ממספר מקורות לבחון האמינות שלהם,  ללמוד אותם לעומק ולאחר מכן לסדר אותם בצורה מובנית של רצף הנחות ומסקנות שיובילו למסקנה הסופית. 

 

חשוב לציין שבימינו פעמים רבות ההבדלים בין כתבה ,ידיעה ומאמר מטושטשים וגם בדיווחי חדשות אפשר למצוא נימה אישית. ידיעה שכותרתה "ההחלטה החדשה של פייסבוק שמאיימת על הסמכות ההורית" היא עירוב של ידיעה חדשותית ומאמר דעה שכן יהיו כאלו שיסברו שההחלטה הזו אינה מערערת את סמכותם ההורית . ההבדלים שהיו פעם ניכרים וברורים יותר בעיתונות הכתובה השתנו בעידן התקשורת האלקטרונית שבה ידיעה חדשותית יכולה גם להביע דעה , לתאר עובדה, ולהרחיב על הרקע לסיפור בין בידיעה עצמה או קישור לכתבות לכתבות אחרות. 

השאר תגובה

צרו איתנו קשר

פוסטים נוספים

בגלישה באתרי אינטרנט או בקריאת מגזינים ועיתונים אנחנו ניתקל ב3 סוגים עיקריים של כתיבה: מאמר , ידיעה חדשותית וכתבה. ההבדלים ביניהם לא תמיד ברורים

אחד הנושאים שכל איש SEO (כולל אני בשנים האחרונות) נוהג לציין את חשיבותו בהקשר של מחקר מילים וכתיבת תוכן SEO לאתר, הוא נושא ה-

שיווק דיגיטלי כיום מורכב ממגוון אדיר של אלמנטים וצעדים שכדאי או אפילו צריך לעשות, כאשר אלמנט מרכזי בכל אסטרטגיה שיווקית במרחב האינטרנטי, הוא תמיד

תוכן נחשב לאחד המרכיבים המרכזיים בהשפעה על קידום אתרים. יש המון גישות והמלצות איך לכתוב מאמר שיתקדם היטב בגוגל ועדיין ייתן ערך לגולשים, הדגש

כולם תמיד אמרו לכם שאתם כותבים מדהים, אפילו המורה בכיתה ג' ציינה בתעודה שחיבורים כמו שלכם, היא, מעולם, במהלך מאתיים שנות עבודתה כמורה, לא

  פוסט זה מסכם לכם מהו "תיאור המטא"  או ה"מטא דסקריפשן", וכיצד ליצור אותו. אמנם גוגל בישרו בעבר שתגית מטא דסקריפשן לא משפיעה באופן